תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 189 אנשי התעתועים, ומציגו כמי שמיזג זרמים שונים שהיו בתקופתו . הוא מזדהה עם 17 ביאליק רמח"ל ורואה בו גואל ומושיע, משורר שחילץ את השירה מתוך ההזיות . מקבל את דימויו העצמי המשיחי של רמח"ל ורואה בעצמו את ממשיכו . אך באופן שממחיש את האמביוולנטיות בעמדתו, הוא מתאר זאת דווקא במונחים של תרבות צפת, כפי שהם מופיעים אצל רמח"ל : "הוא הקים מעפר דורות את שכינת עמו וקודשו . שפת חוזי אלוהים שפת האמת והנכוחה, אחרי היותה לסיגים ולחלאה כלה, השמיעה שוב, ובקול חדש, את חצוצרתה הזכה . הושב אליה פתאום צליל 18 כפי שציין אריאל הירשפלד, בעבור ביאליק, למוזיקליות, למשקל הזהב הטהור" . 19 עובדה זו מדגישה את המשמעות של דחיית ולקצב היה תפקיד חשוב בשירה . נג'ארה ושל ההזדהות עם רמח"ל . על פי ביאליק, חשיבותו המהפכנית-משיחית של רמח"ל נעוצה בכך שהוא חילץ את השירה העברית "מן המשקלים ובניני השירה הערביים לכל צירופיהם השונים, שהיו בכבליהם הכבדים למוקש לשירה העברית ולהתפתחותה במשך 20 לדעת ביאליק לוצאטו שחרר את השפה וטיהר אותה מן הערביות,מאות שנים" . שקיימת אצל יהודה הלוי "שלא ידע מ...
אל הספר