תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 179 זה באה לידי ביטוי בשני מישורים . האחד, בכך שהיא עוסקת בר' ישראל נג'ארה ובתחיית הפיוט בצפת כחלק אינטגרלי מהדיון על צפת ומקובליה . השני, בכך שהיא משלבת את הדיון בפיוט המוקדם בדיון על חידוש הפיוט בימינו ובהפיכתו לגשר אל העבר . הפיצול הדיסציפלינרי בא לידי ביטוי גם בפיצול בין המחקר על צפת, ובעיקר על קבלת צפת, ובין תופעות תרבותיות מאוחרות יותר ( לאחר השבתאות ) ששימרו ופיתחו את התודעה שצמחה במאה השש-עשרה . באופן עקרוני, המחקר בתחום מחשבת ישראל שומר על המסגרת ההיסטורית שקבע גרשם שלום, שלפיה שתי התופעות בהיסטוריה של "המיסטיקה היהודית" לאחר צפת הן השבתאות והחסידות . אצל שלום השבתאות היא המימוש של קבלת צפת מתוך "שחרורה" מההלכה, וחקר קבלת צפת והשבתאות ממילא שזורים זה בזה . אומנם, בשנים האחרונות מתרחב המחקר הבוחן את זיקותיה של החסידות לצפת ואת הדרכים שבהן עובדה מורשת צפת . כמו כן, לאחרונה יש מחקר רב יותר על התפשטותה של הקבלה באירופה, גם בדורות המאוחרים . לעומת זאת, במחקר על הקבלה במזרח המחיקה של צפת מובהקת יותר, ויש בה כדי להסביר את שוליותה של צפת בכ...
אל הספר