בטאבת צתאקאצ בהמטט צהקוב : בט 118 את אפשרות הסמיכה בזמן הגלות, מתוך שימוש באותם המונחים ששימשו את ר' יעקב בירב במהלך העימות עם חכמי ירושלים, וקובע שבזמננו "אפשר להמצא 23 אומנם הכרעה זו נכתבה בשלב מוקדם של עבודתו על החיבור ( עבודה סמוכים" . שנמשכה כשני עשורים והושלמה למעלה מעשור לאחר הפולמוס ) , אך כפי שטענה תרצה קלמן, הוא בחר שלא להשמיט את הקטע על הסמיכה במהדורה שמסר לדפוס 24 יתר על כן, מעניין שאת טענתו שאפשר להימצא סמוכים שנים לאחר הפרשה . הוא מבסס דווקא על דברי הרמב"ם במשנה תורה, כלומר על הנוסח המסויג שעליו נסמך הרלב"ח בהתנגדותו ליוזמה . שנית, מפסיקתו של קארו משתמע שהוא זנח את חלום חידוש הסמיכה, והוא 25 גם אם אף קבע מפורשות "שאין לנו דיינים סמוכים והאידנא שאין סמוכים", 26 מנגד, למפעלו הגדול הוא העניק הוא הותיר אפשרות מעשית לקיום הסמיכה . משמעות מקבילה לחידוש הסמיכה : בכמה מקומות בכתביו הוא ייחס לבית הדין בצפת סמכות של "בית דין גדול" במובן ששימש אצל הרמב"ם במשנה תורה ( הלכות סנהדרין ו, ט ) . לדבריו, "בזמן הזה ב"ד העיר הזאת מומחה לרבים וגדול בחכמה וכמנין מכל המקומות ששמענו שומעם ומארבע...
אל הספר