בטאבת צתאקאצ בהמטט צהקוב : בט 114 כעבור כמה עשרות שנים הביע ר' חיים ויטאל ב ספר החזיונות משאלה שהמוסלמים יכירו במעמד התורה וישראל, אבל לאו דווקא משאלה שהמקדש ישוב וייבנה . לא פחות מעניינת ההתעלמות מבניין ירושלים בדיון המחקרי על פרשת הסמיכה . המחקר ממעט לבחון את ההיסטוריה של הארץ בתקופה זו, וגם המחקר שנעשה מפריד בין חקר הארץ לחקר היהודים שישבו בה . איך השפיעה התמורה שעברה ירושלים על יהודי העיר וחכמיה ? כיצד השפיע על הקהילה שינוי פניה של ירושלים — מעיר פרוצה ונידחת לעיר שחודשה בה הספקת המים, שהדרכים אליה שופצו ושחומה מרהיבה נבנתה סביבה ? האם בנייתה של העיר הגבירה את תחושת החורבן או שמא נתפסה כרגע של גאולה ? אפשר רק לשער . היהודים שביקרו בעיר בשנים מאוחרות יותר ראו בה עיר שוממה . הם לא התייחסו ליופייה אלא לחורבנה . אבל בני הדור ההוא בוודאי היו ערים לשינוי המהיר בה, והעניקו לו משמעות . ייתכן שיוזמתו של ר' יעקב בירב קשורה לכך . ובאותו האופן, אפשר לראות בעמדתו של הרלב"ח התנגדות לאותו "מצב ביניים" שהציעו חכמי צפת, מתוך תקווה שהגאולה השלמה קרובה . כלומר, אין מדובר בעמדה "אנטי-משיחית" אלא בפרשנ...
אל הספר