תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 49 תפיסה זו בספרות הזוהר, ובעיקר בתיקוני הזוהר, ובצפת היא מגיעה לכלל גיבוש והופכת לבסיס הפעילות הליטורגית . מקומה של השכינה בתרבות צפת הוא היסוד להבנת תפיסת המשנה בה . בעבור אישי צפת, בין המשנה לשכינה מתקיים יחס דואלי : המשנה ( שנתפסת גם כנשמה, מילה המורכבת מאותן האותיות ) מזוהה עם השכינה ועם ספירת מלכות, אך גם משמשת גשר שמוביל אל השכינה, "משנה למלכות" . כך בלשונו של קורדובירו : "משנה היא המלכות . אמנם נק [ ראית ] משנה כמו משנה למלכות פי [ רוש ] שהיא בחינת האמה של המלכה בסוד הכסא דבריאה המבוארת בשער אבי"ע [ אצילות, בריאה, יצירה, עשייה ] והיא משנה לגבירתה דהיינו מטרוניתא או יהיה במציאות 16 שניות הה"א שהיא שניה ליו"ד . ושניהם יצדקו בדברי הרשב"י עליו השלום" . זו היא פועל יוצא של התפיסה שמאפיינת את מסורת צפת, שלפיה העולמות משתקפים זה בזה . המשנה / שכינה היא הביטוי של החיבור בין העולם הזה ובין העולמות השמימיים, הוויה שאין בה גלות הנמצאת בתוך הוויית הגלות . שתי הדמויות / ממשויות הללו מאופיינות בשילוב בין הארצי לשמימי, שתיהן מגלמות 17 נוכחות אלוהית...
אל הספר