ש י ח ה | 329 אם היש הוא אחד, הרי שאין בו מוקדם ומאוחר . היש מובע ואינו מובע כאחד, וכך גם המתח שבין הלא-מובע והמובע, שבין האל והדבר, הוא דו כיווני ובו זמני : היש הוא התפשטות והתכנסות, נשיפה ושאיפה, התהוות-התאיינות . מעבר לזמן, את מרחב האפשרויות איננו תופסים אפילו כתהליך . למיטב נסיוננו מימוש פוטנציאל אחד מוציא מכלל אפשרות כל מימוש אחר, בו זמני, של אותה יכולת . מים שהתאדו לא קפאו . החתול שנרדם לא טרף את העכבר . אמנם למדנו שהגל הוא גם חלקיק ולהפך, אבל זוהי עדיין קביעה אבסורדית שאינה מתיישבת עם התנסותנו בעולם : עולמנו המוחש נותר עולם חד-זמני וחד-חללי .
אל הספר