ש י ח ה | 259 טיבו ותכונתו : myrtos , שפירושו "הדס" . ביוון סימל ההדס מוות והתחדשות, חיי-נצח ולידה מחדש ; ההדס היה מקודש לעשתורת ולאפרודיטה, אלות התשוקה והמין של המרחב הים-תיכוני, וסימל את האמביוולנטיות שבהֶתר לתשוקה מן הבחינות המנוגדות של "חברה" ו"טבע" . ברומא סימל ההדס בעיקר מיניות "סוטה" — מיניות לא-חוקית, או מיניות של אינססט — אבל בהדס עיטרו גם מנצחים שניצחו בלא שפיכות דמים . כל אלה באים לידי ביטוי בדמותו של אותו מירטיאס — ההדוניסט, המנצח האינטלקטואלי, המתחדש מתוך שני אלה טהור ללא רבב . הדחף הארוטי נתפס כזהה לדחף לידע הן על ידי אפלטון והן על ידי חכמי התלמוד . 4 ואילו אצל אצל אפלטון על הפילוסוף לכוון את המשיכה ליפה אל עולם האידיאות, חכמי התלמוד יש ניגוד או תחרות בין הלימוד למיניות ; אבל תהום תרבותית רחבה מפרידה בין שני צִדי הקונצנזוס לכאורה . בדרך כלל המין ביהדות נתפס כלגיטימי רק לשם פריון ובתוך מוסד המשפחה . שום סולם אינו מחבר בין מיניות ללימוד, ועל כן יחסם של חכמי התלמוד למיניות כשלעצמה הוא שוללני בעיקרו, ומין לשם הנאה 6 5 "מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה, וניתנה לעוברי עבירה" ...
אל הספר