אם אין 'אני' לי, מי לי?

16 | ש י ח ה כך מעריך את עצמו ואת סביבתו במונחים תלויי הֶקְשר חיצון . בחברה שבה הזהות החברתית מדכאת את הזהות האישית והעצמית, נוצרת "תרבות בושה", כלומר, ההערכה העצמית והמוטיבציה החברתית של היחיד מבוססות על אישור חיצוני, ומיתרגמות לערכים של כבוד ובושה . זהות אישית היא הזהות הבאה לידי ביטוי בתכניו האישיותיים והמוסריים של האדם, קרי באישיותו היומיומית הבאה לידי ביטוי במגע השוטף עם זולתו, על כל מגוון תכונותיו כפי שהן מובעות בתוך המערכת הסביבתית . היבט זה מעוגן אף הוא בהקשרים חברתיים ; כאן האדם הוא אישיות מיוחדת לעצמה, אך ביטויה בלתי נפרד מן הסביבה במובן זה, שהוא מותנה באינטראקציה בין פרטים . כאשר היבט זה של הזהות הוא ההיבט המכריע, חלה באדם הפנמה של מדדי שפיטתו העצמית, ויותר ויותר מתפתח ושולט בו "המוסר" — אותה תבנית של כללים נרכשים ומופנמים . חברה שבה הזהות האישית היא השלטת היא חברה שבה שליטתו העצמית והערכתו העצמית של היחיד נתונה בידי שופט פנימי, ומושתתת על כללי חינוכו יותר מאשר על פחד מעונש או מעלבון . בחברה כזו נוצרת "תרבות אשָם" . זהות עצמית היא הזהות המקיפה את התחום שבין אדם לבין עצמו ; א...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד