מה הציג איסמאעיל לקיסינג‘ר ומה הבין קיסינג‘ר, תיווך ופשרה או אולטימטום מנומס?

116 || “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“ התמורה המצרית לנסיגה ישראלית מוחלטת מסיני ולהשבת הריבונות על ג . חצי האי למצרים הייתה נכונות מצרים ל“סיום מצב המלחמה“, במונח שטבע אסמאעיל : “מצב של שלום“ ( State of Peace ) , לא לחתימת הסכם שלום ואף לא להכרה בישראל, שאותם היה בדעת מצרים להעניק לישראל רק לאחר השלמת המשא ומתן עם סוריה ועם ירדן ופתרון הבעיה הפלסטינית . בדברי אסמאעיל ניכר הצורך לממש בדחיפות את כל שלבי התהליך : ד . הנסיגה מסיני תמומש עד סוף שנת 1973 ; סיכום העקרונות או ראשי הפרקים להסכם נדרש עד סוף מאי 1973 ; תחילת נסיגת ישראל ופתיחת התעלה לשיט — ביוני או יולי 1973 . אין ספק שלממד הזמן נודעה חשיבות רבה בעיני הצד המצרי . לא מן הנמנע כי אסמאעיל, בהיותו הדמות המדינית הקרובה ביותר לסאדאת, ידע כי ההכנות לפעולה צבאית יזומה כבר היו בעיצומן, ודבריו על הכורח בהחשת הצעדים הנדרשים נבעו מהדחיפות 363 בגיבוש חלופה מדינית מהירה . בסוגיית סידורי הביטחון הייתה רשימת ההצעות המצריות דלה ברכיביה . ה . אסמאעיל עמד על פירוז שווה משני צידי הגבול, סירב להתחייב למגבלות שיחולו על שטחים נוספים בסיני מעבר לאזורים ...  אל הספר