ראשית הדרך

ועד רומנים רומנטיים . לימים קרא לי "גדול מתמחַי" אבל אני מניח שרוב מתמחיו זכו לכינוי המחמיא הזה . רעייתו נירה עבדה איתנו במשרד . מאוחר יותר, כשפרשתי מהפרקליטות, חלקנו משרד ביחד . היא נבחרה לשופטת ונחשבה לשופטת מצטיינת . שניהם הלכו לבית עולמם מוקדם מדי, וגם כעת אני חש בחסרונם . אחרי כחצי שנה של עבודה כעורך דין שכיר אצל צבי לידסקי עברתי לפרקליטות המדינה . במשך חמש שנים עבדתי בפרקליטות מחוז המרכז ומאוד נהניתי - הן מהעשייה והן מהחברה . היו שם פרקליטים מצוינים, אידיאולוגים ובעלי אתוס פרקליטותי נכון, שרצו באמת ובתמים לשרת את האינטרס הציבורי ולעשות את הישר והטוב . בראשם עמדה פרקליטת המחוז המצוינת שרה סירוטה - לימים סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב - ונשארנו חברים טובים עד יום מותה . התקדמתי שם מהר מאוד . בתוך שנה הופעתי בהרכבים של תיקי רצח ואינוס, וזכיתי להערכה . למרות זאת, וחרף ניסיונות השכנוע העיקשים של סירוטה, גמלה בלבי ההחלטה לעזוב ולצאת לדרך עצמאית, בין היתר כיוון שהייתי מפרנס יחיד והמשכורות של פרקליטים אינן מספיקות במקרה זה .    בעוד שעל הוויתור על הטיס חדלתי מלהתחרט אחרי כ ‑ 20 ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)