142 | מידת החינוך - התפתחות אישית וקידום הטוב המשותף | נמרוד אלוני בהישגים של אנשים בתחרויות חברה ותרבות, אלא גם, ואולי יותר מכול, במתן גמול הולם לאלה המפגינים מידות טובות של האישיות : שם טוב או מוניטין מעולה לאנשים בזכות התנהגות מופתית בתחומי היושרה, החברות, הנדיבות, אומץ הלב, התבונה וכדומה . ממידת הצדק היא לשבח אנשים שכאלה ולבחור בהם כמובילים או כמנהיגים הראויים של החברה בתחומי החיים השונים . לחלשים או לבינוניים בחברה אין התייחסות מיוחדת בתפיסת הצדק הזו . ואילו לנקלים, לנבזים, לשחצנים ולרשעים – אלה שרוע, מרמה ובוגדנות הם לחם חוקם – מיועדים, על פי מידת הצדק, גנאי, ביזוי, הדרה, עונש או ביטוי אחר של דחייה, וזאת גם כדי שיקבלו כגמולם על מעשיהם הרעים וגם כדי לשרש מהחברה את ההתנהגויות הפסולות שמוציאות אותה לתרבות רעה . האחריות היא עלינו, לדאוג לכך שלא תתקיים המציאות שבה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו . מנגד, לעשות עוול על פי תפיסה זו, פירושו לחשוד בכשרים, לשפוט אחרים בגישה משוחדת ועם משוא פנים, להימנע מלשבח את המעולים ולקדם את הבלתי כשירים, או גרוע מכך את הנבלים, מתוך שיקולים זרים ואינטרסים פסולי...
אל הספר