בית | 77 נערכה לעת ערב . הסככה הייתה מלאה מפה לפה . כשנכנס, שרו את שיר הפרטיזנים, הדליקו נרות וקראו יזכור . צוקרמן דיבר על תנועות הנוער החלוציות בגטו, "הכח היחיד אשר שמר על עצמו בכל הנפתולים ולא איבד עשתונותיו" ומסר להם דרישת שלום מחברי וחברות תנועות הנוער שעדיין נמצאו בפולין וחיכו לעלות . 186 מפגשים כאלה היו חשובים לו במיוחד, לעולם העדיף צעירים על פני כל קהל אחר . פעם הזמינו אותו נציגות של ארגון אימהות עובדות להרצות בפני חברות והוא התעלם . העסקניות מחו : מדוע בא צוקרמן לספר רק לנוער ולא לאִמותיהם ? הן פנו לרחל כצנלסון ( שזר ) , שביקשה ממנו להגיע . כמעט חמישה חודשים חלפו עד שנענה . 187 המפגש עם רכזי תנועה של המחנות העולים, אחותה הצברית של דרור, היה מרגש במיוחד . "בשבילנו הוא לא רק אישיות, הוא דמות של תנועה שלמה", אמר אחד המשתתפים, שנזכר בהתרוממות הרוח עם קבלת הידיעות על מרד גטו ורשה, אז "הנוער שגדל בארץ שמע על נוער מהגולה שעשה משהו גדול" . בקרב הנוכחים שררו אחווה ורעות : "למרות שהם היו רחוקים מאתנו הם חיו את אותם החיים שלנו, רצו להגשים כמונו", אמרה חברה . צוקרמן נהנה בעיקר מפני שראו בו...
אל הספר