3. קריאה וקוראים בסביבה יהודית משתנה

מבוא 35 בתי ספר ממלכתיים ( ופרטיים ) שנועדו לילדים יהודים נפתחו מאז ראשית המאה התשע עשרה . מספרם לא היה רב, והלשון שהונהגה בהם הייתה רוסית ( בגליציה – גרמנית ; בפולין – פולנית, ואחרי 1863 – רוסית ) . 58 האפשרות שניתנה לגברים יהודים בראשית שנות השישים של המאה התשע עשרה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, וכעשור לאחר מכן גם לנשים, יצרה ציבור גדול של אינטליגנציה יהודית מדופלמת שהתגוררה בערים הגדולות ( מחוץ לתחום המושב, ובמיוחד בפטרבורג ) ועסקה במקצועות חופשיים . 59 ציבור זה חי לצד שכבה דקה של יהודים בעלי הון שהיו מקורבים לחוגי השלטון ונאמנים לו מחד גיסא, ולצד האינטליגנציה הרוסית העירונית מאידך גיסא . האינטליגנציה המדופלמת התרחקה בדרך כלל מהחברה היהודית המסורתית וביקשה להזדהות עם האינטליגנציה הרוסית . בין האינטליגנטים היהודים המדופלמים נמצאו כאלה שאימצו את השקפות עולמם של עמיתיהם הרוסים, לרבות ההשקפה הנרודניקית, אף שבין האחרונים נמצאו כאלה שיחסם ליהודים לא היה אוהד במיוחד . 60 קבוצה אחרת של יהודים דוברי רוסית היו אינטליגנטים למחצה, אוטודידקטים, בוגרי החינוך היהודי המסורתי, שקצתם ביקשו גם כן להתקרב...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי