,1973 הדרך למלחמה | 254 החשאית לא פחות . שכן במישור המדיני, ולא המודיעיני, אפשר למצוא את התשובות וההסברים העמוקים להפתעת יום הכיפורים . שר הביטחון ממילא התייחס בעירבון מוגבל לתחזיות אמ"ן, ואימץ אותן רק במידה שתאמו את ראייתו את המהלכים המדיניים במזרח התיכון . ראש הממשלה הלכה בעקבותיו . המידע הגולמי והמעובד מאשרף מרואן לא היה יוצא דופן בהיבט הזה . הוא לא היה המנה העיקרית במטבחה של ראש הממשלה, לכל היותר היה תוספת . בדיעבד ניתן להעריך שמשקל הידיעות שהעביר מרואן היה קטן מהמשקל שיוחס להן על ידי גורמי המודיעין, וכפועל יוצא מכך נכון הדבר גם לכתיבה המחקרית שהתמקדה במודיעין ובהיבטים הצבאיים של המלחמה, כתיבה שבנתה עד כה את הזיכרון הקולקטיבי והזינה אותו . תגובתו של דיין לידיעה הגורלית שהגיעה ממרואן בבוקר יום המלחמה — "על סיפורי זמיר לא מגייסים את כל צה"ל" — היא רק דוגמה אחת לכך . ולכן המחלוקת בין מחנה הסומכים על מהימנותו של מרואן ( ובראשם ראש המוסד ומפעילו של מרואן, צבי זמיר ) לבין מחנה המצדדים בתיאוריית הסוכן הכפול ( ובראשם ראש אמ"ן לשעבר, אלי זעירא ) , על כל פרטיה הדרמטיים, היא בבחינת הערת שוליי...
אל הספר