ג. אֵלִים אחרים במקרא ובמקורות היהדות

תפיסת שטיינר את המונותיאיזם היהודי 905 35 בנוגע לסוגייה זו עולה גםבמקרא העוסקים באֵלִים אחרים, לכאן ולכאן . השאלה, האם הרוע ( או השטן ) במקרא הוא בעל ממשוּת רוחנית כאחד האֵלִים, או שאינו אלא משל לרע שבנפש ? כן יש לשאול — האם תיאור מלחמתו 36 הוא רק ביטוי לכוחו המוחלט העתידית של אלוהים בכוחות מיתיים קמאיים של אלוהים, או שהוא מעיד על מאבק בכוחות ממשיים ? שאלות אלה שעולות מהכתוב, מלמדות שטענתו של שטיינר, שהמקרא ( ובעצם היהדות בכלל ) אינו מכיר בקיומם של אֵלִים וכוחות מיתיים רוחניים הנוספים על ה', אינה תקפה 37 כיוון שלמעשה שטיינר לא דן בזה, תיאורו את השקפת במחשבת המקרא . העולם המונותיאיסטית המקראית לוקה בחסר . בנוגע למקורות יהודיים שחוברו אחרי חתימת המקרא ( ספרות חז"ל, ספרות הקבלה ופרשנות המקרא בכלל ) , קל לעמוד על הטעות שבדברי שטיינר, שציין שהם מדברים בכוח רוחני אחד בלבד — י-ה-ו-ה . בניגוד לדבריו, אֵלִים, במובן שהוא עצמו הגדיר, כמנהיגים של קבוצות של ישויות רוחניות, אכן קיימים לפי מקורות כאלה, אך הם אינם נחשבים לאֵלִים של ממש, אלא מוּרָדִים לדרגת 35 למשל, כמה מנביאי ישראל הציגו את עבודת האלי...  אל הספר