ב. בחינת האנטישמיוּת בתורה האנתרופוסופית

אנטישמיוּת בתורה האנתרופוסופית 669 אנטישמיות קושרת בינה לבין תופעת הגזענות , ומבליטה את היותן מנוגדות לערכי המוסר במערב, וייחוס כזה של עמדות בלתי מוסריות לשטיינר הוא בלתי נסבל עבור חסידיו . השקפות אנטישמיות וגזעניות נתפסות כמַפְלוֹת בין עמים וגזעים, כבלתי-אובייקטיביוֹת, וכנובעות מסטריאוטיפים ומדעות קדומות . וכשמייחסים להשקפות אלה גם תוקף מדעי, כפי שקרה במפנה המאה העשרים, המחזיקים בעמדות ההומניסטיות-ליברליות מגנים אותן, את ההשקפות הללו, כפְּסֵידוֹ-מדעיות, מגמתיות ושקריות, לבושות באִצטלה של תפיסה מדעית . לשטיינר היה חשוב מאוד להבליט את מוסריותה של משנתו, ואת חומרת דרישותיה המוסריות ( שטיינר, דעת העולמות העליונים, עמ' 46 ) . דבריו, שלפיהם על כל צעד בַּהתפתחות הרוחנית יש להתקדם שלושה צעדים בתחום המוסר, הם היסוד לשכנועם העצמי של ממשיכיו, שעצם העלאת האפשרות שקיימים בתורה האנת' אלמנטים גזעניים, וביניהם גם אנטישמיוּת, הוא מלכתחילה שגוי או מגמתי . ניקיון כפיו של שטיינר וניקיון כפיה של משנתו הם אבן פינה בהשקפתם של האנתרופוסופים, והם מרבים לציינם ולהדגישם באמצעות 5 כך הם מציינים ששטיינר לא ראה את...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים