106 | אהרון גוניק נפערו בו אלפי בולענים . אלפי עצי דקל קרסו . נשאלת השאלה, איך קרה הדבר . הקרקע ממערב לים המלח בנויה משתי שכבות עיקריות . השכבה העליונה בעובי של עד עשרים מטרים היא חרסית או חוואר שאינם חדירים למים . תחת שכבה זו מונחת שכבת מלח של כמה עשרות מטר . כל חורף זורמים לים המלח מי שיטפונות . מים אלו זרמו בעבר על שכבת החרסית, משקיעים עליה שכבת חול וחרסית נוספת ובסופה של הזרימה מגיעים לים המלח . כאשר מפלס הים ירד בעשרים מטרים, החלו מי השיטפונות לזרום מתחת לשכבת החרסית ולהמיס את שכבת המלח . כך נוצר חלל גדול מתחת לשכבת החרסית . כאשר החלל עבר עומק של כשלושה מטרים, החלו התמוטטויות של "גג" החרסית וכך נוצרו הבולענים . כיום מפלס ים המלח ירד מעל ארבעים מטרים, ואף אחד לא נוקט שום פעולה להצילו . לטעמי, יש לכך שלוש סיבות עיקריות : הים אינו יודע לזעוק או להפגין, לתושבי האזור יש מעט מנדטים, לכן הם לא חשובים, והכי חשוב - פעולת הטעיה והסחה של הציבור בארץ ובעולם . נתחיל מהסוף, נושא ההטעיה - כולנו ביקרנו בים המלח באזור בתי המלון וראינו אזור מְתוּיָר, ים מרשים, עצי דקלים – נהדר . אבל למעשה, אף אחד ל...
אל הספר