קארמה שלילית ושאלת צדיק ורע לו

אדון הקארמה 62 63 הביאו להתמודדויות תיאולוגיותתורת הגמול, וצידוק האל ( תיאודיצאה ) מורכבות מולו . שאלת הצדיק וסבלו כרוכה אף בשאלות סבוכות נלוות, כגון שאלת חופש הבחירה ואחריותו של האדם לאופן התנהלותו, דהיינו לחוסר התערבותה של ההשגחה בהתנהגותו המוסרית של האדם ; השאלה אם יש מזל לישראל או אין מזל לישראל ; שאלת הגזירה הקדומה ועוד . הפתרונים שהוצעו במהלך הדורות בתשובה לשאלת צדיק ורע לו מלמדים על שתי גישות, שתי נקודות מבט . האחת אינה מערערת כלל על צדיקותו של הצדיק, אלא הופכת בשאלה הנוקבת של טעמם של ייסוריו . גישה זו העלתה תשובות מגוונות לסבל, ובהן התפיסה המשמרת 64 הרעיון כי ייסורי הצדיק הם בעוון הדור או שכר צדיקים לעולם הבא ; 66 65 או ייסורים של אהבה ; בעוון אבות, או שייסוריו הם בבחינת ניסיון 67 או כי הייסורים ללא עוון הם או התפיסה כי יש נספה בלא משפט ; 68 הגישה השנייה מערערת על צדיקותו של מעבר להשגתו של האדם . הצדיק הסובל, כשהיא נסמכת לטענה המקראית : "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ( קהלת ז', כ ) . כלומר, אם אינו צדיק גמור, הרי שייסוריו אינם מעוררים תמיהה מהיותם נתפסים כעונש על ...  אל הספר