מזרח אירופה

154 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל הקושי השני היה החשדות הטבעיים של שליטי ברית המועצות ושל מדינות מזרח אירופה שישראל רתומה למחנה המערבי האנטי-קומוניסטי . לכן הן גילו זהירות רבה מתמיכה לא רצויה בישראל, שכללה גם איסור על עליית המונים . בתזכיר של השירות החשאי הפולני מראשית 1948 שנחשף זה לא כבר כתוב : ‘כל הקבוצות הפוליטיות בין היהודים ( להוציא את המפלגה הקומוניסטית [ PPR ] ) תלו [ יות ] במטות זרים שלגביהם שאלת היהודים בפולין אינה אלא מכשיר פוליטי לשחק בו׳ . 3 המעקב וההאזנה לצירות ישראל בבירה הפולנית היה חיוני, משום שכפי שצוין בדו״ח הראשון של השירות החשאי בעקבות ‘שליטה בת חמישים שנה של פלסטינה על ידי הבריטים׳ הייתה קיימת ‘נוכחות מסיבית של סוכניה׳ במקום ו׳קיים חשד שעובדי הצירות הישראלית יגויסו על ידם׳ . החשדות לא הועלו רק בסתר . אין זה מפתיע לכן לקרוא את דיווחו של הציר הראשון של ישראל בוורשה, ישראל ברזילי, מראשית 1950 : במשך שנה תמימה לא פסק הוויכוח ביני ובין משרד החוץ ושרים אחרים בפולין בעניין העלייה . בדרך כלל עניין זה לא כל כך פשוט אצלם . יכול אתה להסביר להם אלף פעמים שעלייה ועצמאות זה ד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב