לקחים והשלכות

57מלחמת העצמאות בפיצול ובהיעדר יכולת להתארגן מחדש למאמץ צבאי נגד ישראל, הרטוריקה העוינת נמשכה ואף החריפה . המסקנה של ישראל הייתה לפיכך שלא תהיה השלמה בעתיד הנראה לעין עם העולם הערבי והוא ימשיך לשאוף לחסלה . במונחים אופרטיביים ניסיון המלחמה היה חייב לפתח גישה אסטרטגית של ציפייה והתכוננות למקרה הגרוע ביותר, דהיינו מלחמה חדשה של כל מדינות ערב נגד ישראל, דוגמת זו שפרצה במאי 1948 . אף שחלק מהמציאות, שהיסטוריונים כיום מכירים היטב, הייתה שלא כל היכולות הצבאיות של מדינות ערב נרתמו למלחמה ושהיו במהלכה בקיעים משמעותיים בחזית הכול-ערבית, היה על הסצנריו התכנוני הרֵאלי להביא בחשבון את חידושה של מלחמה כוללת נגד ישראל . ‘המקרה הגרוע ביותר׳ שלט בדיוני הממשלה, משרד החוץ והמטכ״ל . לתפיסת איום כזה היו השלכות טבעיות במונחים צבאיים אך גם פוליטיים . יתרה מזאת, בן-גוריון היה משוכנע בדברים שנשא לפני בוגרי קורס קצינים במאי ,1949 שגם אם ההערכות המקובלות הללו לא תתממשנה, ‘אם רוב מדינות ערב או כולן יכרתו אתנו בריתות שלום וידידות, גם אז עלינו להיזהר 14 מאשליה מסוכנת כי השלום יקיים ביטחוננו׳ . בתפיסה זו הייתה טמונה...  אל הספר