הרצל וממשיכיו

30 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל המאה ה- 20 ושל מדינת ישראל מאז ועד היום . מה הותיר מבחינה זו מי שייסד את התנועה הציונית המדינית לדוד בן-גוריון, משה שרת, גולדה מאיר ולוי אשכול ? היעד של הציונות ההרצליאנית היה להציג פתרון לבעיית היהודים על ידי בניית בית לאומי בארץ ישראל . הרצל לא היה הראשון שהעלה רעיון זה, אך הוא הפך אותו באמצעות החלטות הקונגרס הציוני הראשון למטרה מוסכמת שעד היום אינה נתונה לערעור יסודי . מדינה זו הייתה צריכה לספק מקלט לכל היהודים . היא הייתה אמורה להציע אותו לכל דורש וגם לסייע לו להגיע אליה . במונחים אופרטיביים הייתה כאן תכנית מדינית הוליסטית בעלת אופקים רחבים שלא הוצגה קודם לכן לפני השתדלנים היהודים . אופקים אלה השתרעו גיאוגרפית בכל העולם, ואנושית — במכלול הקהילות היהודיות שם . הפעילות לקדם מטרות אלה הייתה צריכה להיות של הקהילות הללו ושל המדינה היהודית . הדיפלומטיה הציונית הייתה אם כן אמורה להיות גלובלית והפער הקונצפטואלי בינה ובין הדיפלומטיה היהודית המסורתית שקדמה לה היה מונומנטלי . הוא תבע שהיהודים יהפכו מציבור פסיבי יחסית מבחינה מדינית לאקטיבי, ומיקד את הפעילות ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב