252׀ על החיים ועל המוות הקדמה קצרה בבואנו להגדיר את המותר והמוסרי על פי טבענו, יש להעניק תשומת לב מיוחדת לנושאי האהבה, המין והיחסים בין בני זוג, שיותר מכל תחום אחר נפלו קורבן להגבלות דתיות, חברתיות, משפחתיות ומשפטיות . יש נקודות מבט חברתיות, פסיכולוגיות, ביולוגיות, פילוסופיות, דתיות ומיסטיות בכל הנוגע לנושאים אלה, אך ענייננו הוא בצד הביולוגי שלהם, שממנו ניתן לגזור ישירות את ההשלכות המוסריות . בני האדם ( וכמובן לא רק הם ) נמצאים בסחרור תמידי סביב נושאי המין, האהבה, המשפחה והילדים . מנערות ועד זִקנה אנחנו עסוקים בבני המין השני ( וחלקנו — בבני המין שלנו ) , בחיזור, בניסיונות מיניים, בניסיונות לחבור לצורך הקמת משפחה, ואחר כך בגידול הצאצאים, ומדי פעם ביחסים מחוץ למסגרת הזוגית . המינים בטבע עסוקים בכך באינטנסיביות, מתקשטים, מזמרים, רוקדים, נלחמים, מסתכנים, עמלים — כדי לזכות בבנות זוג ובצאצאים, ורובם מקריבים הרבה לשם גידולם . יש סיבה מוצקה להניח שעיקר המאמץ הגנטי של המינים שהגיעו עד הלום — פרחים ועצים, זוחלים ובעלי כנף, דגים ויונקים — מכוון לכך שנעמיד צאצאים ונביא רבים מהם לגיל הבגרות המינית ...
אל הספר