ה עיקרון השבעה-עשר׀ 11 2 האדם אופיין בפרקים הקודמים כישות ביולוגית בעלת יכולת רציונלית הפועלת בסביבה מודרנית, וכן אופיינו מעמדו ביקום ובעולם החי וההתייחסויות המתבקשות מכך . הדבר נעשה תוך הסתמכות על הממצאים העדכניים של ענפי מדע שונים . בבואי לתאר את האופן שבו מתאפשר האיזון בין יצרינו להכרותינו, מונח שכמו לקוח מתורות רוחניות, ארשה לעצמי לחרוג מהסגנון שבו נכתבו הדברים עד כה : עלינו לבנות מסגרת הכרתית המתאימה לסוג המיוחד של בעל החיים שאנחנו מהווים, ואשר תאזן את היצרים שהם חלק מההוויה הביולוגית שלנו בהתאם להכרות הפילוסופיות המתבקשות מהבנתנו את מקומנו ביקום ובעולם החי . מסגרת זו צריכה להכיל את הדיכוטומיות-לכאורה המלוות את חיינו בהיותנו יצור ביולוגי בעל יכולת רציונלית ולפשר ביניהן : למשל, אנו מבינים שכיצור ביולוגי עלינו לפעול על פי טבענו — אך גם שמקומנו בעולם הטבע מחייב ענווה, אחווה וסובלנות שאינן עולות בקנה אחד עם יצרינו : לא נתכחש ליצרינו — אך נדע מתי ועד כמה נכון לאפשר להם לבוא לידי ביטוי ומתי ראוי לרסנם . אנו מבינים שטבענו כולל יכולות וכישרונות ושעלינו להשקיע בפיתוחם ובמימושם — אך עלינו ל...
אל הספר