שיטתיות ועקיבות בתיחום הנבואות

פ ר ק שלי ש י : ש יט תו ה פ ר שני ת של ר' יוס ף ח יו ן [   36  ] בהקפדתו הקבועה לתחם כל נבואה קודם שניגש לפרש אותה, ולכתוב בכל פעם במה היא עוסקת ומה עניינה . 71 במקרים מסוימים נהג גם לציין את המבנה המיוחד של הנבואה . כך עשה בפירושו לירמיהו וכך עשה בכל אחד מספרי הנביאים שפירש . בדרך זו ניכרת השפעת השיטה הסכולסטית על פרשנותו . 72 דרך התיחום הייתה בנוסח קבוע : 'נבואה זו עד פסוק . . . היא . . . ' . בכל פעם תיחום הפסוק היה עד אותו פסוק ואין עד בכלל, וממנו והלאה מתחילה נבואה אחרת . מספר פעמים שכח ר' יוסף חיון לציין את תיחום הנבואה, אך חזר ותיחם את הנבואה כשהגיה את ספרו וכמו שיפורט להלן . 73 אולם חרף מאמציו לתחם כל נבואה ללא יוצא מן הכלל, בחמש נבואות נשמט ממנו הדבר, והוא לא כתב היכן הן מסתיימות : נבואה מג ( כד, א - י ) ; נבואה מד ( כה, א - יד ) ; נבואה נג ( ל, יח - כה ) ; נבואה נו ( לא, לז - לט ) ונבואה סז ( מ, א — מג, ח ) . בכולן תיחום הנבואה ברור בזכות תיחום הנבואות הסמוכות להן ועקב קביעתו את תוכן הנבואה . בדרך זו חילק ר' יוסף חיון את חמישים ואחד פרקי הספר לשמונים נבואות . לנבואה האחרונה הע...  אל הספר