הפנים והעלייה . הסברו היה שחשוב למנוע היווצרות של עיר עולים הצמודה לתל אביב, "עם כל מה שמסתעף מזה, וזהו דבר לא כל כך בריא וגם לא טבעי שרחוב צר יפריד בין שתי הערים", כך הסביר . הוא גם הציע שם לעיר המאוחדת : "יפו תל אביב" . לטענתו לא ניתן היה לוותר על השם "תל אביב" : "רבע מיליון יהודים לא יסכימו לבטל שם זה" . לדבריו, שילוב של שני השמות ייצור "שם יפה מאוד" - כמו השילוב של בודה ושל פשט לשם בודפשט, היא בירת הונגריה . הוא הסביר כי יש להקדים את יפו לתל אביב גם מבחינה פונטית וגם מבחינת הגיל ההיסטורי . ואולם, לא כל המשתתפים בישיבה תמכו באיחוד שתי הערים . שר האספקה והקיצוב, דב יוסף, סבר שעדיף שתי ערים קטנות זו לצד זו . שר המשטרה, בכור שיטרית, חשב שראוי שתל אביב, "המסמלת תחייה ותקומה", תישאר עיר עצמאית . שר המשפטים, פנחס רוזן, תמך בעמדת שר הפנים בעד האיחוד, אך הציע שמועצת עיריית תל אביב תבקש את האיחוד, ולא שייכפה מלמעלה . דעתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, הייתה בעלת חשיבות מיוחדת . בתשובה לפנחס רוזן קבע בן גוריון כי מן הראוי לשאול דווקא את תושבי יפו אם היו מעוניינים באיחוד : הוא ידע,...
אל הספר