] 213 ] נבואת פורענות קשה לאפרים ( ט, י-יז ) פתיחת הנבואה "כענבים במדבר מצאתי ישראל" עומדת בניגוד חריף לסופה של הנבואה הקודמת "יזכור עֲוֺנָם יפקוד חַטֹּאותָם", ומכריזה על עצמה כעניין חדש . כבר המסרנים שקבעו הפסק לפני ראש פרק י הבחינו ששם מתחילה נבואה חדשה : "כגפן בוקק ישראל", ושסגנונה ותוכנה שונים . הנבואה פותחת בנימה האופטימית "כענבים במדבר מצאתי ישראל" וגו', העשויה להטעות את השומע . אבל לרוב הפתעתו הנביא עובר להתקפה חריפה על ישראל מראשיתו : "המה באו בעל פעור וינזרו לבשת" וגו' . הנבואה מאופיינת בחריפות ובאכזריות המדגישה את גורלם המר של הבנים שיוולדו לאפרים . שיאה של הנבואה הוא גם סופה : "ימאסם אלהי" וגו' ( פס' יז ) . אחרי הפסוק הפותח הנביא מקפיד לא להזכיר את השם ישראל ולנקוב רק בשם אפרים . לכאורה יש לקבוע את זמנה של הנבואה החותמת בגלות ( פס' יז : "ויהיו נֹדדים בגוים" ) לפחות לאחר כיבוש הגלעד והגליל והגליית תושביהן בידי תגלת פלאסר ( 732 לפסה"נ ) , אבל מדיניות ההגליות של תגלת פלאסר כבר נודעה בקרב שכניה, וכבר עמוס ניבא : "וישראל גָּלֹה יגלה מעל אדמתו" ( עמ' ז, יז ) . לפיכך אי-אפשר לקבוע ...
אל הספר