43 ה צ ד י ק עדיין תוקף אותם, תוך התעלמות ממשאלתם הנמוכה, רטט של יראת-כבוד עד מעמקי הווייתם, כשהרבי עומד בתפילת שמונה-עשרה, או כשהוא יושב בסעודה השלישית ומפרש בדיבור עצור סתרי-תורה . גם חסידים מזה המין עדיין יוקד- לוחש בסוד-יסוד נשמותם הדיבור של ר׳ אלעזר על הצדיק, שבשבילו, אפילו הוא אחד, עולם נברא . בעיירה המלוכלכת סדיגורה של ההמון החסידי ׳החשוך׳ שהתבוננתי בו, נודע לי אז, בעודני ילד, דבר זה, כדרך שדברים ממין זה נודעים לילד, לא כפרי מחשבה אלא כפרי מראה ורגש : שיש לעולם עניין באדם השלם ושאין האדם השלם אלא העוזר האמיתי . אמנם עכשיו פונים בעיקר אל הצדיק לשם עזרה במצוקות ארציות מאוד ; אף-על-פי-כן, האם אין הוא מוסיף להיות לפי האפשרות שבו, כמו שעלה במחשבה ונקבע למעשה לכתחילה : העוזר ברוח, המורה פשרו של עולם, המַנחה אל הניצוץ האלוהי ? אמנם, המאמינים מפרשים את העוצמה שהופקדה בידו שלא-כראוי, הוא עצמו משתמש בה שלא-כראוי ; אבל בתוכו של דבר, האם אין עוצמה זו חוקית, האם אין היא העוצמה החוקית בה״א הידיעה ? עוצמה זו של הנפש רבת-העזר לגבי הנצרכים לעזר, האם אין בה משום גרעין לסדרים שלעתיד- לבוא ? * * * ...
אל הספר