175 הָהָר הַנִּשָּׂא הַזֶּה, הַבְּאֵר הָעֲמֻקָּה הַזֹּאת, / וְהִנְנִי לָגַעַת" . מה מדבר אליו פתאום בשירת אליוט ? תפישת הזמן, האדם ושיגיונותיו, וגם הנימה הדקה, ההדוקה, המדייקת : אולי על הקורלטיב האובייקטיבי המפורסם של אליוט מדבר ע . הלל, בסכמו : "וְכָל הַנֵּס הַמֻּפְלָא הַזֶּה מִתַּמְצֵת בִּקְרִיאָתָהּשֶׁל צִפּוֹר אַחַת, / הַקִּיכְלִי" . קריאתה של ציפור קטנה אחת — מה רחוק מכך יותר משירתו של ע . הלל עצמו, שירת הטבע הפועם ומפעים ומתגלה ונעשה התגלות של ישות חובקת-כול, אשר הדהודה בנפש עז כרגש שדתי ממנו אין, גם אם הופעתו חילונית . "וּבַחֲמִישִׁי לְחֹדֶשׁאֲדָר פָּרַח עָלַי הָעוֹלָם בִּסְעָרָה, / וַאֲנִי זֹרַקְתִּי אֶל כֹּתַרְתּוֹצָלוּף בַּבְּשָׂמִים הַשְּׂמֵחִים, / וְשָׁמַעְתִּי אֶת כָּל פִּרְחֵי-הָאוֹר וְאֶת צִלְצוּלֵי-הַמַּיִם קוֹרְאִים לִי בִּשְׁמִי : / הֵנָּה, הֵנָּה ! / ( . . . ) בְּסִבּוּב כְּפַר-סָבָא תָּקְפָה עָלֵינוּפְּרִיחַת הָעוֹלָם", נפתח שירו הזכור מכול, "בסיבוב כפר סבא" . בשיר "במעלה-העקרבים" הוא אף מגביר את קולו : "פִּתְאוֹם / הִתְפּוֹצֵץ אֶל עֵינַי אֱלֹהִים . / ( . . . ) פֶּר...
אל הספר