תורת השדה הגלויה, הנסתרת

131 הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלָּתָם הָיִינוּשׁוֹמְעִים / קֶשֶׁת מֵיתָרִים הָיִינוּשׁוֹמְעִים / שִׁירַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁל הַוָּאדִי" . הטבע ככוּליות, תפישה המזהה בכל אחד מפרטי הנוף ביטוי למרחב רוחני ( ומוסיקלי ) ענק שאינו מבטל את ה"אני", אלא מעצים את קיומו דווקא, היא תפישה הנוגעת במורשתו של וולט ויטמן, ונטע הוא בהחלט משורר ויטמני, חרף לשונו המאופקת לרוב, הספרטנית לעתים . "אֲנִי מַפְלִיג בְּיָם הָאֲדָמָה / שָׁט בָּאָרֶץ . / קוֹלוֹת מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה מַנְחִים אוֹתִי / דְּגֵי הַצִּפֳּרִים מְאָרְחִים לִי לְחֶבְרָה . / מֵאֵי שָׁם צָץ לוֹלִוְיָתָן קוֹמְבַּיְן, מַשְׁפִּיעַעָלֵינוּמִטּוּבוֹ : / רֵיחַגַּרְעִינֵי חִטָּה מְעֹרָב בִּגְרִיז אָדֹם וּמוֹץ וְסוֹלֶר . / אֲנִי שָׁט בָּאָרֶץ הַצְּהֻבָּה, תָּם / כְּפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹלָם / אֵינֶנִּי יָרֵא מִדָּבָר" . נטע הוא ויטמני גם ביחסו האמביוולנטי אל המודרניוּת, אל הטכנולוגיה . קל לזהות זאת כשהוא מנגיד בין הקקפוניה הסלולרית לעץ יחיד הנשקף מהחלון או כאשר הוא שר שיר הלל לטרקטור — אחד מכמה מזמורי הלל המשולבים בספרו — אבל מעניין לא פחות להבחין בכ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד