א. ״מעשה הסיפור עצמו מאורע הוא״: הסיפור כהתרחשות

פרק ח : קריאה שמעבר למלים – הסיפור כהתרחשות וסיפור האנקדוטה 69 ההתרחשות שבאירוע ההיגוד של הסיפור : [ כילד ] שהיתי תמיד בחברת החסידים ושמעתי בעונג מיוחד את שיחותיהם . כשהיה ״יום הלולא״ של צדיק ידוע, היו החסידים מאירים את ״בית הכנסת של ר׳ ברוך״ בנרות דולקים, עורכים סעודה, שרים ניגונים בלי מילים, מספרים סיפורים קדושים על הצדיק המת ועל ממלא מקומו החי, וגם אני, ה״נכד״ הצעיר השתתפתי בכל אלה . גם זקנתי, הרבנית חנה-חיה השפיעה עלי הרבה . בטוב לבה ובענוות רוחה היתה מספרת לי מדי פעם ״סיפורים קדושים״ על אביה ר׳ מרדכי [ מטשרנוביל ] ועל אבי אביה ר׳ נחום הגדול, וסיפוריה היו נכנסים אל לבי . . . אמונתי בבעש״ט וב״אבות הקדושים״ היתה אמונה תמימה . עולמי הפנימי היה שלם, מלא תום ואמונה . . . [ חסידים ] הלכו לבית-המדרש לעסוק בתורה או לשמוע מפי מספרים מומחים סיפורי-מעשיות על צדיקים . טשרנוביל נתברכה במספרים כאלה . הם היו יושבים בבתי-מדרש שונים, וכל אחד מהם ידע להלהיב את הלבבות בסיפוריו הקדושים על הצדיקים . . . אלה היו מספרים מומחים, חסידים ותיקים . הכרתי אחד מהם, חסיד זקן שזכה לראות את ר׳ מרדכי המגיד ולהיות ב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן