תפוזים הם לא הפרי היחיד

238 עמליה זיו בספרות הבריטית העכשווית . תפוזים , להבדיל מספריה המאוחרים יותר של ווינטרסון, הוא ספר אוטוביוגרפי או אוטוביוגרפי למחצה . ומאחר שווינטרסון רק החלה לפתח בו את הסגנון המנייריסטי המאפיין אותה, הוא לטעמי גם המוצלח והמהנה ביותר מבין ספריה . תפוזים ( כמו תהום הבדידות , סבך הפרי האדום ואחרים ) שייך לז'אנר של רומן החניכות הלסבי, שעוקב אחר הגיבורה מילדותה דרך גילוי אחרותה המינית והמפגש עם החברה העוינת, עד למציאת מקומה בעולם הלסבי ולעתים גם מעבר לכך . ז'אנר זה משכפל למעשה את אותו נרטיב התפתחותי שכל לסבית וכל הומו מייצרים לעצמם כחלק הכרחי מגיבוש זהותם המינית, נרטיב ששבים ומספרים אותו כמו סיפור יציאת מצרים, ששבים ומנפיקים אותו בתשובה לשאלות החוזרות והבלתי נמנעות : ממתי את יודעת על עצמך ? באיזה גיל יצאת מהארון ? איך הגיבו ההורים ? לא ניתן לכונן זהות ללא סיפור, ומכיוון שהזהות הגיית, בניגוד לזהות לאומית למשל, היא אישית ונרכשת, סיפור יציאת מצרים שלה הוא תמיד אודיסיאה פרטית . האודיסיאה של ווינטרסון מתחילה בעיר שדה בצפון אנגליה במשפחה אוונגליסטית . הילדות שהיא מתארת היא ביזארית במיוחד : אב ח...  אל הספר
רסלינג