פרקטיקות של ידע ופרקטיקות של עצמי במרחב הקווירי

76 עמליה זיו 3 ויטיג מגדירה את מדע הדיכוי כ"הערכה על העולם החברתי . מושגית מחודשת של העולם החברתי, ארגון מחדש מוחלט של העולם החברתי באמצעות מושגים חדשים מנקודת המבט של 4 אבל מעבר לכך, ויטיג גם קושרת בין מדע הדיכוי הדיכוי" . כפרקטיקה קוגניטיבית ( שלדידה מתקיימת בראש ובראשונה ברמת האינדיווידואל - אפשר להסיק שמבחינתה ההצרנה של הידע והמיסוד שלו בצורת דיסציפלינות אקדמיות הן משניות ונגזרות ) לבין הפרויקט של רכישת סובייקטיביות . מבחינתה, ההפיכה מאובייקט של הדיכוי לסובייקט היא קריטית לכל פרויקט של שחרור, והפרקטיקה של הערכה מושגית מחודשת של העולם החברתי היא בדיוק זו שבאמצעותה המדוכא הופך לסובייקט קוגניטיבי . ביחס לתפיסה זו של ויטיג אני רוצה לחדד שתי נקודות, שאולי הן מובנות מאליהן ואולי לא : 1 . לגבי הקשר בין מיקום לידע, סוגי הידעים שנופלים תחת ההגדרה של מדע הדיכוי ( פמיניזם, תיאוריה קווירית, תיאוריה פוסט-קולוניאלית וכדומה ) אמנם מיוצרים על בסיס מיקום מסוים וה"אופטיקה" שלו, אבל הם אינם מוגבלים בהעברתם ובפוטנציאל השימוש שלהם . כלומר מרגע שתובנות שהן פרי מיקום חברתי מסוים זכו לניסוח תיאורטי הן הופ...  אל הספר