משימתו הבלתי אפשרית של המתרגם: וריאציות על ולטר בנימין

משימתו הבלתי אפשרית של המתרגם : וריאציות על ולטר בנימין | 49 | ואם הם בכל זאת "בלתי נשכחים", זיכרונם משתמר לא באדם אלא ב"זכרונו של האל" . 2 הכיוון התאולוגי - מיסטי של הדברים האלה מהותי למושג התרגום של בנימין, ואשוב אליו בהמשך הדברים . כאן אתמקד באופן שבו בנימין "מטהר" את יצירת האמנות מתפקידה התקשורתי . צעד זה, שאולי מתקבל על הדעת כשהדברים אמורים בסימפוניה, נראה מוזר מאוד כשמדובר בתרגום, שהוא הנושא של בנימין במסה זו . וכי אין זה עצם מהותו של התרגום שהוא נועד לקורא שאינו מבין את הטקסט במקור ? וכי אין עצם ה - raison d’être שלו מסירת מה שהמקור אומר לקורא כזה ? אלא שזוהי בדיוק טענתו של בנימין : עיקר הטקסט הספרותי אינו מה שהוא אומר . "שהרי מה 'אומרת' יצירה ספרותית ? מה היא 'מדווחת' ? — מעט מאוד, למי שמבין אותה . המהותי שבה אינו דיווח, אינו אמירה . ואף - על - פי - כן, כל תרגום המבקש לתווך לא יוכל להעביר בתיווכו אלא את האמירה בלבד — היינו את הלא - מהותי [ . . . ] התרגום הגרוע אפשר להגדירו [ . . . ] כהעברה לא - מדויקת של תוכן לא - מהותי . כך הם פני הדברים כל עוד מקבל עליו התרגום לשרת את הקורא" ...  אל הספר