102 אבי זלבה עליו בטיפולים פסיכולוגיים בעקבות הקיבעון שפיתח . כנער הוא החל לעקוב אחר נשים מקומיות, מפיל אותן או חונק אותן עד חוסר הכרה ונמלט עם הנעליים שלהן ; צריך לזכור שאנו מדברים על תקופה שבה כל "סטייה מינית" יוחסה להפרעה נפשית, ולכן ההתייחסות החברתית אליה באותה תקופה שונה לחלוטין מתקופתנו, שבה יש מודעות וידיעה שלרוב האנשים יש פראפיליה או פטיש מסוג אחד או יותר . האם, בדחייה הנוספת של הביטוי המיני שלו, הניעה ביתר שאת את הגדרתו ושנאתו למיניותו . קיבוע לנעלי נשים הוא בדרך כלל פטיש מיני שאינו מזיק לאדם, לזוגיות ולסביבתו . התנהגות וזלזול האם, המהווה דמות כה חשובה לנער מתבגר, הביאו אותו, בין השאר, להדחקת הכעסים שהתפרצו בצורה הנוראה ביותר בהמשך חייו . בגיל 17 הוא מצא מקום מסתור, שאליו חטף נערה, שם כלא אותה וניסה להפכה לאובייקט מיני . זמן קצר לאחר שהתגלו מעשיו הו א הו עבר למחלקה ה פסיכיאטרי ת בבית ה חולים הממלכתי אורגון למשך תשעה חודשים . אבחנת המטפלים הייתה שהפנטזיות המיניות שלו ממוקדות סביב שנאתו היוקדת ונקמתו באם בפרט ובנשים בכלל – מיזוגיניה ( שנאת נשים ) שתלווה אותו בהמשך חייו . בהיותו ...
אל הספר