41 שתעלה למעלה חוה [ אחותה של איטה, חברת כנרת ] . [ . . . ] כל הלילה הייתי מאוד לא שקטה . נדמה היה לי ששמואליק שוכב בצידי וכל פעם מיששתי את הכר . מהאוזניים עוד לא יצא הבכי שלו . אני קצת לא מוצאת לי את מקומי . מובן שאשתדל להבריא כמה שיהיה באפשרותי . לעת עתה אני שוכבת הרבה . לא עושה כלום . תכתוב כל פעם מה שנשמע . זה יעזור הרבה להבראה . שלום לך . תמסור לשמואל'קה נשיקה מאמו . אני מרגישה את עצמי מוזר בלי הילד . כנראה שלכל דבר ודבר מתרגלים . דרישת שלום בשביל כולם . איטה אני שמחתי מאוד למכתבך ! כנרת, מוצאי שבת שלום איטל'ה יקירה — נו, מה שלומך ? [ . . . ] — את לא צריכה עכשיו להרשות לעצמך שום דבר מחוץ למנוחתך ולשוב לכוחות . שמואליק מתרגל למצבו החדש . קודם כל עלי להודיע לך שכל הזמן שהוא על ההר [ הר כנרת ] הוא ישן בלילות מבלי להתעורר אפילו פעם אחת . אתמול עליתי למעלה ורק עכשיו שבתי . [ . . . ] . עכשיו אין להם מים על ההר — המעיין התרוקן ואצלנו מתחילים לחשוב להוריד את כל הילדים הביתה [ לחצר כנרת ] . מתי זה יצא אינני יודע . [ . . . ] אני מקווה שבשובך כבר לא נתעסק כל-כך הרבה עם שמואליק בלילה — הוא ית...
אל הספר