מלחמת הרחובות והבתים 204 המעמדות העירונית ומהצורך להרחיק את ״המעמדות המסוכנים״ ממרכז העיר, תחזור על עצמה שוב ושוב בפריז וכמעט בכל עיר גדולה בעולם . השילוב הזה הצמיח מאז תחילת המאה ה - 20 שלל תופעות תרבותיות ואמנותיות, וכפי שלא ניתן לדמיין את התרבות הצפון-אמריקאית ללא מוזיקת הג׳אז, כך לא ניתן כיום לדמיין את תרבות צרפת מבלי להביא בחשבון את המפגש הזה בין הבוהמה וההגירה, שבא לידי ביטוי הן בתרומתם של מהגרים כמו פיקאסו או סטרווינסקי והן בהשפעה הכללית של התרבויות הזרות על התרבות הצרפתית המקומית . התערובת הזאת של הגירה ובוהמה היא כיום התרבות שלנו בה״א הידיעה . אולם בכל הנוגע לעיר ולמלחמה עליה, לא ניתן לסמוך באמת על הבוהמה במקרה של התקוממות . לא לחינם התלונן בלנקי עוד לפני פרשת הקומונה : ״האם הם מגלגלים במוחם את האפשרות לאחוז בחרב ? לא ! הקולמוס, תמיד הקולמוס, רק הקולמוס״ . אחרי כישלון ההתקוממות ב - ,1871 הדברים הללו היו כמובן נכונים שבעתיים : עם התרחקותו של מעמד הפועלים המסורתי ממרכז העיר ואחר כך עם עלייתה של חברת הצריכה, הסימפתיה של הבוהמה הופנתה בהדרגה לשכניהם המהגרים במרכז העיר, הסנטימנט הא...
אל הספר