מלחמת הרחובות והבתים 140 פיליפ בלנשאר ( Blanchard ) , מבט על ארמון הלובר והטווילרי ממעוף הציפור . תחריט, 1852 . אוסף אוניברסיטת בראון / ויקיפדיה בין בזיליקת סן-דני וקתדרלת נוטרדאם ומחלק את העיר בין מזרח ומערב, והציר ה״היסטורי״, ציר השלטון והמינהל העובר ממזרח למערב שבמרכזו, שלא לומר במקורו, ניצב ארמון הלובר ושלכל אורכו נפרשו באופן מסורתי מבני השלטון וסמליו . בניגוד לארמון ורסאי המבודד לגמרי מסביבותיו באמצעות רחבות עצומות וגנים אינסופיים, רגליו של ארמון הלובר טובלות בתוך העיר . מתחם ארמונות הלובר והטווילרי שזה אך הושלם ושופץ תחת אוסמן אמנם מבודד מצד מערב על ידי הגנים והציר הרחב של שדרת השאנז-אליזה ומצד דרום על ידי הנהר, אבל מצפון וממזרח הוא גובל ברחוב ריבולי ובמרקם העירוני הצפוף שסביבו . באותה תקופה, כאשר ״שדרת הא ו פרה מתנגשת בביתן השוער של מ לו ן ה לו ב ר ״ , המתחם כבר מקושר היטב גם לרשת הרחובות והשדרות האוסמנית שסביבו . כדי לאפשר כניסה של קבוצת תיירים גרמנים ללובר היה צריך לחסום את הלובר למבטי המוני הפריזאים שעמדו בחוץ והסתכלו, לכסות את כל הגדרות והשערים של גני הטווילרי וארמון הלובר ב...
אל הספר