אוגוסט בלנקי והבלנקיזם

להילחם ברחובות 79 ״מצב הדברים הקיים הוא מחסום המכסה את העתיד בערפל כמעט בלתי – חדיר [ . . . ] מהפכה אחת מאלתרת ביום אחד יותר רעיונות ממה שאלף הוגים יכולים לחלץ ממוחם במשך שלושים שנה . . . עכשיו מה שדרוש הוא סערות שתחדשנה את האטמוספרה״ . 83 לתפיסתו של בלנקי, אין שום טעם בכל הפיתוחים התיאורטיים המפולפלים אם הם באים על חשבון מאבק נחוש, בלתי-מתפשר ולרוב אלים : ״למי שיש ברזל יש לחם״ הוא טען, וכמו סארטר ופאנון במאה שאחריו, הוא האמין ששחרור אינו יכול להיות מושג ללא אלימות . לכן, להוציא השערה מעורפלת שאחרי המהפכה יהיה צורך בשלב מעבר של ״דיקטטורה של הפרולטריון״ שבו ירוכז הכוח בידי ״ועד הצלה ציבורי״, בדומה לוועדות שהציע להקים במהלך ההתקוממות ולוועד המרכזי שהקימה הקומונה, ומעבר לאיזו נטיית לב ל״אנרכיה מוסדרת״, בלנקי העדיף להתמקד בעיקר בחתרנות מהפכנית ובארגון בלתי-פוסק של התקוממויות כנגד השלטון שקיים עכ שיו : ״עכשיו צריך נשק״, הוא כתב . הדחיפות הזאת ״, 5 Auguste Blanqui, ״ La Révolution et le pouvoir populaire - Lettre au citoyen Fauvety 83 juillet 1852, MSS 9583, ff . 390 - 1, Blanqui archive . 8...  אל הספר