148 איפה הכסף ? הבן טוען שלא סיפר לה על כך שזהו פיקדון של חבר כי רצה שתחשוב שזה כספו ( וכך אמנם היה ) . הוא היה בטוח שאת כספו היא תשמור היטב ותקבור אותו בקרקע . מצד אחד, ישנה הלכה שנקבעה על - ידי החכם רבא, שלפיה שומר פיקדון שמסר למישהו אחר לשמירה את הפיקדון, והפיקדון אבד, הרי הוא חייב לשלם את הנזק . זאת כיוון שמוסר הפיקדון רואה בו נאמן לכסף ואמין בשבועתו אם יקרה משהו לכסף, ולא באותו אדם שהשומר מסר לו את הפיקדון ( ראו : “הלכתא, שומר שמסר לשומר — חייב . . . מאי טעמא ? דאמר ליה : את מהימנת לי בשבועה, האיך לא מהימן לי בשבועה״ . תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל״ו, ע״ב ) . מצד שני, המפקיד כסף לשמירה אצל אדם מביא בחשבון שהכסף הזה יגיע גם לבני ביתו של השומר . היות שמוסר הפיקדון לא אסר על הבן למסור אותו לבני ביתו, הרי מסירת הכסף לאימו כדי שתשמור עליו אינה מחייבת אותו בתשלום הנזק ( הוא הרי גם חשב שאימו תשמור על הכסף היטב ) . החכם רבא מצא פתרון שאין עמו כל תשלום על נזק אובדן הכסף . הוא פסק שהשומר יישבע שמסר את הכסף לאימו . אימו תישבע שהניחה את הכסף בקרטליתא, והכסף נגנב . וכך היה . בעל הפיקדון, במ...
אל הספר