3. הזיקה אל התנ“ך

38 עולם ללא אשמים מששת ימי בראשית ונועדנו זה לזו “ ( שבתאי, ע . , 2019 : 24 ) . שבתאי נהג לקרוא בתנ“ך על בסיס יומיומי ( תוך שהוא נוטה חיבה מיוחדת לספרי ההיסטוריה, הנבואה והחוכמה ) , וחנוך לוין, שגר בסמוך לביתו של הזוג, נהג, לדבריה של עדנה, לשאול מבעלה את ספר התנ“ך שלו מעת לעת . בתו הבכורה של שבתאי, חמוטל, מספרת גם היא : הוא היה מספר לי סיפורים מהתנ“ך . . . לא פעם היה מתלונן שקשה לו בכתיבה . הוא היה פותח את הבוקר ביללות ובקיטורים ומצטט קטעים מאיוב ( פלדמן, 2006 / 8 / 7 ) , חוזר על משפטים שכולנו כבר הכרנו בעל- פה, כגון : “למה קידמוני רגליים . . . “, “ארור היום הורה גבר . . . “, “יבעתוני כמרירי יום . . . “ וכדומה ( שבתאי, ח . , 1991 / 9 / 22 ) . 10 דרור בורשטיין ממשיך את הקו הזה משבתאי האיש אל שבתאי כיוצר, כאשר הוא מאפיין אותו כבעל “תודעה זוכרת“ ואת הפרוזה המוקדמת שלו כבעלת זיקה לעולם הדתי-יהודי ( בעיקר בהשוואה לזו שנכתבה בסוף שנות ה- 50 ובתחילת שנות ה- 60 בידי בני דורו ה“ישראלים“, ה“אקטואלים“ במופגן : עמוס עוז ו“ארצות התן“, א“ב יהושע ו“מול 11 ואולם, כוחה של אבחנה זו חורג אל מעבר היערות“ ...  אל הספר
כרמל