1 המרחב הפסיכואנליטי ומרחב הכתיבה

24 ענת צור מהלאל הגולמי והאינטימי ביותר . מתוך כך, הפסיכואנליזה זימנה גם הקשבה חדשה לסובייקט, הקשבה מכווננת ומדויקת להתרחשויות התוך-נפשיות והבין- אישיות בעת המפגש . ההקשבה האנליטית מתאפיינת בהיותה בה-בעת מרוכזת ומרחפת, אנליטית ויצרית, מכוונת לחשוף את הלא מודע אך מבלי לאלצו להיחשף ; הקשבה זו דורשת מרחב ראוי של זמן ומשאבים על מנת שתממש את המגולם בה באופן פורה . הקשב הייחודי של האנליטיקאי יוצר בהדרגה קשב בעל איכות דומה אצל המטופל - עבור פרויד, "לימוד פני השטח הנפשיים של המטופל בהווה" ( פרויד 2002 [ 1914 ] , 114 ) משמעו הפניית הקשב כלפי המאפיינים הדקים של המבע, הקול, מחוות הגוף, הנרטיב המובחן המובא בפני המטפל ונארג בהדרגה . פרויד מספר כי בפתיחת הטיפול נהג לומר למטופליו, "לפני שאוכל לומר לך דבר כלשהו, עלי לדעת עליך הרבה ; ספר לי בבקשה מה ידוע לך על עצמך" ( פרויד 2002 [ 1913 ] , 107 ) . במילים האלה, העמדה האנליטית המתנזרת ושוות-הנפש, שזכתה ללא מעט ביקורת בשל התסכול שהיא עשויה להסב, מוארת בנדיבותה, נדיבות ההקשבה . תחום ידע הנוגע לפסיכואנליזה ולספרות ואשר טרם זכה להתעניינות הראויה הוא סיפורי ט...  אל הספר
רסלינג