ד. מהימנותה של המסורת היהודית לעומת הנוצרית

עיונים בהגותו של ר׳ שאול סיררו 8 שנית, משהתרחשות זו הוכחה כקיימת בפועל לעיני בני בפועל של אותו מאורע . דור מסוים, הרי שהם, שהיו עדים למאורע במו עיניהם, מספרים את סיפור המעשה לבניהם אחריהם, ובניהם לבניהם, והללו לצאצאיהם . שרשרת מסירה זו, מאב לבן, היא אמינה מפני שהאב לא יחפוץ לשקר לבנו . האימות הבלתי-אמצעי ומהימנות המסירה מאב לבנו מוכיחים יחדיו כי המסורת נכונה והופכים את הבן לכמו-עד להתרחשות 9 המקורית גופה . סיררו, כאלבו לפניו, גרס כי יש לאמת את מהימנות המסורת הן מצד מקבּלהּ ( הבן ) , הן מצד מוסרהּ ( האב ) . מצד מקבל המסורת, יש לוודא כי הלה שמע כראוי ; לכן נאמר ״אלהים באזנינו שמענו״ ( תהילים מד, ב ) . מצד מוסר המסורת, מן ההכרח להקפיד על שני תנאים . ( א ) יש לוודא שהמוסר לא חפץ לשקר למקבל המסורת, ובמקרה הנידון מאחר שהאבות מוסרים עדות לבניהם אין לחשוש מכך ; לכן נאמר ״אבותינו ספרו לנו״ ( שם ) . ( ב ) יש לוודא כי מקורה של המסורת באנשים שהיו עדים להתרחשות בעצמם, ולכן נאמר ״פועל פעלת בימיהם״ ( שם ) . אחר שהוכיח סיררו כי באופן עקרוני המסורת היא מקור מהימן שראוי לסמוך עליו, הוא יכול היה לברר איז...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן