ג. מאפייני הגלות מאמתים את ההשגחה

עיונים בהגותו של ר׳ שאול סיררו 8 אולם הפיזור הרב על פני כל ארצות תבל הופך אפשרות כזו לחסרת סיכוי . מוצלחת ; גלותם המתמשכת של היהודים אכן הייתה נושא קבוע בפולמוס היהודי – נוצרי, מאז אורליוס אוגוסטינוס ( 5 - 0 ) שטען כי הגלות היהודית היא הוכחה לאמת הנוצרית . טענה זו היא מן הטיעונים ההיסטוריים שבהם נעשה שימוש בפולמוסים דתיים, מאחר לטענת הנוצרים, גלותם של ישראל מוכיחה שהמציאות נתפסה כנקבעת על ידי האל . כי האל העביר את בחירתו מ״ישראל שבבשר״ ל״ישראל שברוח״ . במילים אחרות : קיומם של ישראל כמיעוט מבוזה בגולה מעיד על טעותם ועל דחייתם בידי האל, ובמקביל מאשר את האמונה הנוצרית . יתרה מזאת : שאלת הגלות נגעה אף בלב ליבה של ההוויה היהודית בימי הביניים, ויהודים התמודדו עימה גם כשלעצמם – ללא קשר לוויכוח עם הנוצרים . יש לציין כי בנידון דידן, אין מדובר בשאלת אורך הגלות הקלאסית, מפני שאותו מומר לא טען כי גלותם של ישראל מעידה על טעותם, או על הסרת הבחירה מהם, וכן לא תהה מדוע עונשם של ישראל כה חמור . כל שטען – כפי שעולה מן הדרשה – הוא שבגלות כה ממושכת ובפיזור כה נרחב יש כדי לייאש מן הציפייה לגאולה . הגלות במ...  אל הספר