עבודה זרה 151 אבל ,הנשיאיםעל שורפין כך , המלכים על ששורפיןכשם מר . וגו 'ובמשרפותתמותבשלום' הזקן גמליאל רבן שמת מעשה . תשמישווכלימטתו ? עליו שורפיןהן ומה . הדיוטות עללא 324 הי"ח - " ( תוס', שבת פ"ז הי"זמנהמשבעיםיתרהגראנקלוסעליוושרף אם כן היה מנהג ) . לשרוף חפצים אישיים, והברייתא מבחינה בין שריפה לשם 'דרכי האמורי' לבין שריפה 'שלנו' שהיא לגיטימית . רוב הנוהגים המכונים 'דרכי האמורי' בתוספתא שבת שם הם מעשים הקשורים לפולחן מאגי . בעיקר לבטא צער, וגם ל'ספק' לנפטר ציוד בדרכו לעולם הבא . ברם, דומה שהשריפה נועדה ניתן להתבונן על המנהג דרך משקפיים מונותיאסטיים קפדניים ולראות בו בזבוז משווע, ואמונה תפלה, ואפשר להתבונן בו במבט יותר סלחני . על כל פנים התוספתא מבחינה בין ים את דברי חכמים במשנתנו . שריפה 'נכונה' לבין שריפה אלילית, ודבריה מסביר נראה שחכמים מסתייגים מנוהגי השריפה של חפצים . הם רואים בכך בזבוז וחשש למאגיה . אבל נראה שהנוהג היה מוכר גם להם . הוא איננו 'אסור' באופן מוחלט וכנראה רווח, לפחות באופן חלקי . החברות היהודיות ( בכלבמהלך הדיון והערכת המקורות צריך לזכור מרכיב קבוע, הנכון בכל הזמנים )...
אל הספר