הקדמה לחלק השני 98 על כתיבה תקנית בערבית ספרותית . אבן אסחאק הכניס לערבית טרמינולוגיה חדשה כדי לתרגם מילים ומונחים שלא היו ידועים לדובריה . הוא הכיר בכך שהקהל שלו יכול להרגיש נוח יותר עם שפה מדויקת פחות, וכתב בסגנון פשוט יחסית . בכך הוא נמנע מנטייתם של מתרגמים להשתמש בעיבודים או בתרגומי שאילה ארוכים ומסורבלים . כאשר לא הצליח למצוא מונח לקסיקלי משכנע היה מוסיף אותו לרשימה של מונחים שטעונים בירור והיה מתייעץ עם צוותי התרגום . אולי בשל הידע העמוק שלו ברפואה הוא היה אחד הראשונים שהתרגומים שלו היו מבוארים, והציגו את התרגום שלו לצד הטקסט המקורי תוך ציון ההבדלים ביניהם . "בית אלחכמה" יצר את האקלים של תנועת התרגום מיוונית לערבית, שנמשכה לפחות מאתיים שנה, ואחר כך מערבית ללטינית ולשפות אחרות . מפעל התרגום הזה היה חשוב ככלי שלטוני כיוון שבמסגרתו תורגמו מסמכים אדמיניסטרטיביים שהיו דרושים להשלטת הערבית כשפה רשמית . מוסדות התרגום הללו שינו את הפילולוגיה הערבית לבלי הכר, וחוקרים מודרניים רבים חוזרים לרגע ההיולי הזה בתולדות התרגום . הדהוד של דגם התרגום הקולקטיבי הזה נשמע אחר כך בטולדו, שם השתמשו בגרסא...
אל הספר