מהפרופסורים באירופה הגדירו את עבודתם כמקור מתח ) , על הרעה בתנאי העסקה 160 ועל הלחץ הגובר להגדלת תפוקות . אפשר אפוא לצפות שבעתיד פחות ופחות מדענים ימליצו לתלמידיהם וקרובי משפחתם לבחור במסלול שבו הם עצמם פסעו . למעשה זה כבר קורה . סריקה ברשת מגלה כי לאחרונה מתרבים הקולות המגדירים את הקריירה האקדמית כלא שקופה, 161 סקריםמסוכנת, מאכזבת, מתסכלת, מוליכה שולל ואינה שווה את ההשקעה . עדכניים מגלים שיותר מדענים עוזבים את המקצוע ( לרוב לטובת השוק המסחרי ) 162 או שוקלים עזיבה, ושמשך הקריירה באקדמיה עד לעזיבה הולך ומתקצר . לאחרונה גם התרבו כתבות ומאמרים של מדענים ומרצים המספרים מדוע החליטו לעזוב את התחום . התופעה נעשתה עד כדי כך רחבה שנוצר ז'אנר ספרותי שזכה לכינוי Quit Lit ( למילה Lit יש כאן משמעות כפולה : ריגוש וקיצור של 163 הכותבים הם במקרים רבים מסיימי דוקטורט מאוכזבים, וגם כאלה Litrature ) . שקיבלו משרה והחליטו לוותר . המסר הוא : "אל תבואו ! " . הוא נצעק בכותרות כגון : "היי שלום אקדמיה, יש לי חיים", "האם להיות פרופסור שווה את זה ? ", "זכיתי באחת המשרות הנחשקות באקדמיה ‑ הנה הסיבות שבגללן אני פו...
אל הספר