מנגנון השיפוט המדעי

שיפוט העמיתים, שמספק למחבר משוב מבעלי מקצוע בלתי תלויים, תורם בעקיפין לדמוקרטיזציה של המדע, שכן הוא מונע הקמת רשות שיפוטית נפרדת בתוך המערכת המדעית . כל אחד מהמדענים מוצא עצמו פעם כשופט ופעם כנשפט, ואיש אינו יודע מי ייכלל בטריבונל שידון ויכריע בכל פעם מחדש בעניינו . העיקרון הזה תורם גם לטיפוח קוד האמת במדע, משום שלפחות ברמת העיקרון כל מחקר אמור להישפט לגופו, באופן נקי וענייני, על ידי הרכב שופטים שהוקם למטרה זו, בלי שמעמדו האקדמי של המדען והישגיו הקודמים ( הצלחותיו או כישלונותיו ) אמורים לשחק תפקיד . קריאת כתב ‑ היד היא ביקורתית בהגדרתה, ומטרתה לא רק לאתר טעויות וחסרים אלא גם לתת למאמר גושפנקא מדעית באמצעות הקביעה : מתאים לפרסום ( עומד בסטנדרטים המקצועיים ) או לא מתאים ( ולכן נדחה ) . זו גם הסיבה שכתב עת מדעי מכונה בעגה המקצועית referee journal ( כתב עת שפיט ) . כדי למקסם את האובייקטיביות נהוג להעניק חיסיון לשופטי המדע . זהותם אינה ידועה מראש למחברי כתב ‑ היד, וגם חוות הדעת שלהם נשלחת למחברים בעילום שם ‑ אלא אם הסכימו / ביקשו להיחשף . למרבה הצער, השיטה של שיפוט עמיתים החלידה עם השנים, ו...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)