ברוריה – פנים מתחלפות לדמותה

הלכה ופרשנות,עריכה : למוד הבבלימחקרים במסכת עירובין בת| 140 קריאה טקסטואלית כל הקשרים . בליטקסט כמות שהוא,בוחנים את הכאמור, בסוג קריאה זה גלילי שוטהא . על ביטוי זה נאמר שהוא "אינו יוצא מגדר קנאת סופרים, עוקצנות, נאמנות למקום המוצא, חשיבות למובנה הלשוני של המילהתתלמדברים אלו משתמע שאין 46 ואשגרה של חריפות לשון" . 'שוטה', וכל שכן שאין לכלול בו את כל אנשי הגליל . שהרי ברוריה עצמה "בתו של רבי חנניה בן המילה 'שוטה', אם כן, מקבלת משמעות מינורית 47 תרדיון שמסיכני, היא עצמה גלילית במוצאה" . מר לגלילי אחר 'גלילי שוטה' מבליאנשי הגליל . רק גלילי יכול לו – ומשדרת מעין אחוות מקומיים מר מי שאינו בן הגליל . ושכינוי זה ייחשב מעליב ופוגע, מה שאין כן לו היה א זאת ועוד, קשה לומר שברוריה התכוונה לומר על ריה"ג שהוא טיפש . אפשר שהכינוי 'שוטה' בא 48 ם לצחוק את מי שנכשל בדברי שטות,ככינוי הש ל אחד : "אלבדבר פעוט, דבר שהוא ברור לכ תרבה שיחה עם האשה" . השכלת ברוריהב . מתשובתה לריה"ג : "לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה" אפשר ללמוד על השכלתה ועל רמת ידיעותיה . יש לה את הידע הפשוט של מימרה זו כפי העולה מתוכנה ...  אל הספר