פרק חמישי

פ"ה מ"א – אהלות 180 . ספראי בסנט אטיין צרפת' צילמה דעם 'עין התנור',גדולתנור . ב 02איור נמצאו גם תנוריםאך בצפון הארץ, בדרך כלל בחצרור ניצבבארץ התנ . בתוך הבית . 131איור, מחנות רומיים, שחזר גוהנסון . תנור בקסרקטין רומי . 12איור שחלם שיש לו שלוש עיניים והחכםנראה שתנור עם עין היה תופעה תדירה . התלמוד מספר על אדם מפרש את חלומו כמתייחס לשתי עיניו ולעין התנור ( ירו', מעשר שני פ"ד ה"ו, נה ע"ב ) . התנור טמא – טמאהכלאומריםשמיביתהמת האהיל על עין התנור, – המתקובריעליווהאהילו והטומאה עוברת דרכו לחדר . המת כאילו שהה בחדר, שכן הוא האהיל על אחד מפתחיו . לפי ההלכה ( פ"ג מ"ז ) יש להניח שעין התנור רוחבה וגובהה טפח מרובע ( בפותח טפח ) , "פותח טפח"ששנינו בדבר שאלה זו נדוןאחרת לא הייתה הטומאה חודרת לתנור . ואולי בית שמאי מוותרים על תנאי זה ? ב פ"ה מ"א – אהלות 181 התנור טמא משום שכלי חרס מטמא באווירו, – טהורוהביתטמאהתנוראומריםהללוביתלהלן . התנוראףאומרהעקיברביוכאילו חדרה טומאה לאווירו . אבל עין התנור אינה נחשבת לפתח הבית . לא אדם חולף . עמדתו של רבי עקיבא לא הוסברה, ואולי הוא תובע שאוהל יהיה ממש מבנה ו – טהור...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל