במוסך ביתרו השניים את הגופה באמצעות המסור החשמלי ; הם כרתו את ידיו ואת רגליו של טלו והטמינו את הגפיים הכרותים . את שאר הגופה שרפו, עטפו בשקיות אשפה שחורות והותירו על רצפת המוסך . נראה שהשניים תכננו לשוב למקום כדי להיפטר משרידי הגופה, אך מזלם לא שיחק להם . למחרת, ביום שישי 19 בספטמבר, הגיע למקום סוכן נדל"ן שטיפל במכירת הבית . הוא הבחין בגופה והזעיק את המשטרה . החוקרים גילו טיפות דם לאורך הדרך בין הבית שבו נמצאה הגופה לביתו של שיינביין . דמו של המנוח נמצא גם במוסך של משפחת שיינביין, אף על פי ששיינביין ונידל טרחו לשטוף אותו . עוד באותו יום נקשו השוטרים על דלתות משפחות שיינביין ונידל, אך השניים, שהבינו שעלו על עקבותיהם, כבר היו באותו זמן בדרכם לניו יורק . בניו יורק התלבטו שיינביין ונידל לגבי המשך צעדיהם . גם אפשרות של התאבדות נשקלה . אך עד מהרה נפרדו דרכיהם : בעוד נידל עשה את דרכו חזרה למרילנד ברכבת בלוויית אמו והסגיר את עצמו למשטרה, אמר שיינביין לאביו ולאחיו שהגיעו אליו לניו יורק שאין לו כל כוונה לעשות כן . הוא הציב בפניהם שלוש אפשרויות רלוונטיות מבחינתו : הראשונה - התאבדות ; השנייה - מאב...
אל הספר